|
האלה שאת
להיות אלה השקט המתנגן נקי, נקי, פולט רסיסי שלווה בגופי. זעקה עתיקה נשמעת למרחוק..... גופי ננעל כמבקש להיכחד לרגע בינות הערפילים. משב רוח בעל אופי מוזר, מעיף אותי הרחק אל מחוזות בהם ביקרתי בילדותי, זיכרונות, זיכרונות מציפים בי שכבה ועוד שיכבה של התבגרות, פוסעת בעמקי נפשי , לדעת, לגלות, להיזכר במקורות , במתנות עימן הגעתי אל העולם הזה. מתנות שליוו את ילדותי, שהודחקו עמוק פנימה ע"י לבבות כבויים עימם גדלתי...אך לא נעלמו........רק המתינו בסבלנות לרגע בו אקשיב להם באהבה. הסבלנות להקשיב, להכיל, היכולת המופלאה הזאת, מצרך חשוב ונדיר כל כך, מתנה גדולה בה זכיתי כאישה-כאדם. היכולת להקשיב לשקט המתנגן מצד אחד וברגע של כאב לתת ביטוי ולהכיל זעקה של אמת מתוך רחמי. כשהקסם הזה מתרחש , כשהאמת הזו מבצבצת מתוכי- אז אני יודעת, האישה הפראית מתעוררת בי ,ניזכרת.... כמו שואבת כוח מחכמת האדמה- זו המאכלסת, המכילה בתוכה ללא תנאי, בצפיפות הולכת וגדלה, בנדיבות חסרת גבולות מעניקה חיים ומצמיחה באהבה כל שנובט במעמקיה, ניזונה מעצמה ומזינה כל חי וצומח, כמוה אומנות ההקשבה. היכולת המופלאה של להכיל הכול, כל רגש כל פחד, כל מחשבה,בידיעה ברורה שיש מקום להכל, שפע של מרחב ושום דבר לא בא על חשבון אחר, שיתוף פעולה מזוכך בין כל החלקים המרכיבים אותנו אנושיים ונושמים. כשאני מחוברת לגמרי לאישה הפראית , למרפאה שבתוכי, אינני עוד המקשיבה- אלא הקשב עצמו, נעלמת זהותי ונשארת פשטות קרן אור. כשאני מקשיבה על נקי, חלל גדול נפער בי ומים צלולים רכים מלחשים שלווה פנימית אמיתית, מרחב של ריפוי שולח טפטופים של חום לכל חלקי גופי, רעד בלתי נישלט מניד תנועה בין המימדים, בין השכבות מהם אני מורכבת ומכוונן אותי מבפנים. שם במרחב הבטוח הזה אני אלה, מאפשרת לכל הוויתי להתממש, לרטוט, להיות בכל מקום, בכל צורה, ללא היסוס......להיות אלה.
יובל
רוז: מלווה בתהליכי חיים, מנהלת ומטפלת בקליניקה "לגעת אישה" דולה ומנחת מעגלים ,מאמנת סדנאות העצמה והגשמה אישית. Yuval@elaisha.com 0507-212468
מ
|
