|
השיבה אל הרחם
בוקר סתווי, השמש חצויה כמוני, רגע מאירה ורגע סגרירית, מתלבטת על מקומה. כמו הקרניים השלוחות לכל עבר, לרגעים שלוחה מוצאת אני את עצמי, מתפרשת, מתמסרת לחיים , נותנת להבזקי אור להובילני, כמו כלב נחייה האור לי בלעדיו אין תזוזה אין חיים. במסע הזה המתמשך מעולם ועד אין קץ, פסיעות על בהונות ,עקבות רכים על החול הרך, החם, המוזהב......מעידים על מסעי האחרון. נפלאות המסע מספרים לי במחזוריות מתחדשת, שכאן עדיין לא היתי, אין סימון ,אין דרך סלולה, כל רגע מתחדשת, מתרקמת כמו חלום, כל רגע הוא חדש ומגיע מכאן ועכשיו. ויש לו חיי נצח. שדרה של פחדים ניצבת בצידי הדרך המתגלה לפני, בכל צעד טמונים סודות, רגעי קסם, ומכמונות מהירות של האגו הלובש ופושט צורה בקצב מסחרר, נע במעגלים לצלילי המוסיקה המתנגנת בליבי, כמו אביון מושלך האגו לרגלי גן העדן המופלא המאיים להכחידו. הלוואי וייכחד ואז אצא חופשיה אל העולם ואז ארקוד מחובקת עם החיים על בהונות ורגליי יגיעו בצעדיהם עד הלבה של מרכז כדור הארץ, עד הליבה של העולם, אל בטן האדמה, חזרה אל הרחם הגדולה האין סופית של האלה.
יובל
רוז: מלווה בתהליכי חיים, מנהלת ומטפלת בקליניקה "לגעת אישה" דולה ומנחת מעגלים ,מאמנת סדנאות העצמה והגשמה אישית. Yuval@elaisha.com 0507-212468
מסרים מאת נילי דור האלה
|
