נשים רבות בעולם עוסקות בימים אלו בצורך בשינוי חברתי רחב טווח
ובשינוי
המנהיגות, בעלת התפישה הגברית על כל המשתמע ממנה.
כאשר אדם יחיד עושה עבודה של מודעות עצמית ושל שינוי עצמו במטרה
לפרק
תפישות ישנות, ולגלות בתוכו תפישות נכונות ומדויקות יותר, קיימת
אצלו בכל
שלבי התהליך, ציפייה חסרת סבלנות להבנת התפישה החדשה שעדיין לא
נחשפה לפניו. אולם, מעצם טבעו של התהליך, לעולם אין הידיעה נגלית
אלא בעת
שהחדש נולד ומגיח לעולם - אירוע המתרחש רק כשהישן מתקלף כולו ומפנה
מקום לחדש. כשהמדובר הינו בתהליך חברתי רחב טווח כמו שצפוי לנו,
הסיכויים
שנדע מה סודו בטרם התרחש, קטנים ביותר.
לכן, את משמעותה המעשית של מנהיגות בעלת תפישה נשית, נוכל לדעת
בברור
רק כשהיא תצא מן הכוח אל הפועל.
מנהיגות נשית, שתתבסס על תפישה נשית, ותשנה את העולם החברתי האנושי
מן הקצה אל הקצה ובעיקבותיו את העולם האקולוגי, נמצאת היום עדיין
בגדר
של אידאה, תשוקה, תחושת בטן עצמתית. ידיעה חווייתית שהשינוי חייב
לקרות ושהוא יהיה נכון ומדוייק. אך איך הדברים יהיו לאשורם, אין
לדעת.
המעבר משלטון גברי ל"שלטון נשי" לא ייעשה במהפכה. ההיסטוריה
האנושית
סבלה כבר ממהפכות ללא סוף. מהפכות הן חלק מן התפישה הגברית. פתאום
"קם" אדם רווי אמביציה אותה הוא מיישם בעזרת כוח פורץ וסוחף ומחליף
את
הישן בחדש, כשחדש זה אינו חדש כלל - לכל היותר הינו וורסיה נוספת
של
הישן.
הנשים, כוחן אינו בפריצה. במהותן הן אינן בנויות כחוד חנית. הנשים
כמותן
כ"חול בולעני". הן תגרומנה למה שקיים לקרוס לאט ולהיעלם, ומשהו אחר
חילופי יהיה שם. ייווצר כאילו מעצמו.
הנחיתה הגדולה של הכלכלה העולמית היום הינה סימפטום ראשון של שקיעת
העולם הגברי חסר הבסיס. את התמונה הויזואלית המתארת בדייקנות
מפתיעה
את השקיעה, ראינו כולנו בחרדה נוראה על מרקעי הטלביזיה, כשזוג
המגדלים
הפאליים במנהאטן שקעו. הרי מטוסי החבלה פגעו בראשיהם של המגדלים,
לא
בבסיסם, אז מה גרם להם לשקיעה זו? נראה היה כאילו הם תלויים בראשם
במקום לעמוד על רגליהם.
ואכן כל תפישת הכלכלה העולמית היום תלויה על ראשה ואינה נסמכת כלל
על
רגליה. על פי עצמתה חסרת הגבולות של הבורסה הניו-יורקית, נדמה
כאילו היא
מכילה את כלל העובדים היצרניים של העולם והיא בעלת כל משאבי האדמה,
ומתוך התנודות במצבם של אלו, נקבע מצב הכלכלה העולמי. ולא היא,
הבורסה
הינה מבנה כלכלי שקרי המנותק לחלוטין מן האדמה ומכח הייצור ובתור
שכזו
מחוייב המציאות שהיא תיפול.
כלכלה לא יכולה להתבסס על מספרים פיקטיביים הכתובים על נייר או על
מסך
המחשב. כלכלה חייבת להתבסס על חומר בר קיימא ועל כוח עבודה. כשאין
כל
חיבור בין "הראש החושב" לבין "הידיים העושות" ו"הרגליים העומדות על
האדמה", נוצר נתק מן המציאות. מעין "ריחוף" שמחייב בסופו של דבר
קריסה.
תופעה זו מוכרת היטב בעולם התודעתי - לדוגמה, אנשים הסובלים ממאניה
דפרסיה, בתקופת המאניה חווים את עצמם כל יכולים, מתמלאים רעיונות
ועושים מעשים שאין להם כל גיבוי בתוכם. בתום הגל האנרגטי העצמתי,
הם
חווים את אוזלת ידם, וקורסים.
האדמה - היא המקור היחידי לכל מה שקיים בפועל. אנו נובעים מן האדמה
וחוזרים אליה. המזון שאנו אוכלים, האויר שאנו נושמים, הבתים בהם
אנו
גרים, האנרגיה בה אנו משתמשים כולם באים ממנה.
הגבריות המנהיגה היום את החברה, אם זה מבחינה מדינית, דתית, צבאית
או
כלכלית מנותקת מן האדמה. הקשר של המנהיג עם האדמה הוא לכל היותר
בהיבט של מדדי כוח - עד כמה גודל שטחה ומשאביה מעניקים לו עצמה,
הגנה
ונקודות זכות בהשוואה למנהיגים אחרים.
המנהיגות הגברית אינה רואה באדמה ישות המעניקה לנו את כל קיומנו
ומתוך
כך אין אנו מחוייבים לשמור עליה, לכבדה, לאהבה ולשאוף לשלומה.
מנהיגות זו
אינה חווה שיש ליצור עם האדמה מערכת יחסים בוגרת של תן וקח על מנת
שתמשיך לשרת אותנו נאמנה. אנו חווים אותה כרחם שמחוייבת לנו ושלנצח
תעניק לנו - "העוברים המפונקים והנהנתנים" - את כל צרכינו.
באותה מידה שהמנהיג הגברי מנותק מן האדמה, הוא גם מנותק מן האנושי
שבתוך עצמו. הוא מנהיג ריק, שעושה דברים, חושב ופועל בלא שיש אחיזה
כלשהי בין תנועתיו לבין המציאות הרגשית האנושית הקיימת בו.
הנשים היום, יותר מתמיד עומדות נואשות מול הנתק של הגבר. אף כי
ברגעי
הבהירות שלהן, הן רואות את הגבר כקליפה הנעה מכוח המחשבה, אין
בכוחן
עדיין לגרום לבלון ריק זה ש"ינפח את נשמתו" - מאותה סיבה אומללה
שהן
עדיין מביטות בבלון זה בהערצה ובפחד, על שום כוחו למראית עין. כמו
כן,
מרבית הנשים מצויות אף הן במצב זהה לזה הגברי, רוב הזמן.
נשים רבות מייחלות היום לשינוי. הן חוות אותו אינטואיטיבית,
וכגעגוע. הן
עצמן, רובן, ככולן עדיין חושבות מאד "גברי" ובזות לאמת אותה הן
חשות
בעצמותיהן. הן עדיין מפחדות מעצמתן ומן המחשבה הייחודית והשונה
הקיימת
בהן, ואינן נותנות בן אמון. יחד עם זאת, הן עושות ימים כלילות כדי
למצוא
מוצא מן השקר בו מצויה החברה היום.
החברה האנושית רגילה מאז ומעולם לקבל את האמת על פי המציאות
הקיימת.
כולנו שוכנענו שקיימת רק דרך אחת, זו המוכרת. ואפילו שקיימת בנשים
ידיעה
נסתרת שיש דרך אחרת, הן אינן מצליחות לנסח אותה ולהביאה לידי מחשבה
ברורה, לא כל שכן לידי מעשה.
מהו שלטון נשי?
השלטון הנשי אינו שלטון כלל. ראשית הוא אינו ריכוזי, ושנית אין לו
חוקי-על
הכפויים מלמעלה. התפישה הנשית טוענת שכל אדם, שיפעל בתנאי חופש
מירביים, יתפתח ויתן לחברה את הטוב ביותר שבו מתוך הדחף הפנימי
הקיים
בו למימוש עצמי ולא מתוך מוטיבציה חיצונית של כיבוש עמדה חברתית.
כיוון
שכל נשמה שונה מן האחרת הרי שמימושו של האחד, לעולם לא יהיה על
חשבונו
של השני. מתוך כך כל אדם יתמוך באחר בדרכו למימושו העצמי, וממילא
החברה תהיה חברה יצירתית, יצרנית, חופשית וממומשת, ועל כן מאושרת.
שליטה נשית אם כן אינה שליטה כלל - אלא עזיבה כללית של ההתרחשויות
מתוך ההבנה שכל בן אנוש שיינתן לו חופש מירבי, ימצא את מקומו הנכון
כחלק
מן המבנה הכללי.
אין ספק, שחשיבה כזו מעוררת בכולנו זעזוע וחוסר אמון. כי מיום
היוולדנו
חונכנו להאמין א. שאנו רעים מיסודנו וב. שאם לא ישבצו אותנו בתוך
משבצת
מוגדרת וברורה נהיה חסרי גבולות ורק נזיק ונפגע בכלל. אנו מאמינים
בכל ליבנו
שכל שני בני אדם המצויים בקרבה זה לזה, חייבים לריב ולהילחם. אנו
מאמינים שללא ראש מדכא, מגביל ומכתיב אנו נהיה אבודים.
מנהיגות נשית, אם כן, היא מנהיגות שיוצאת מנקודת מוצא של אמון רב
ביותר
בחיוביותו של האדם, ונתינת חופש מירבי הנובע מתוך אמון זה. מנהיגות
נשית
אינה מכתיבה דרך ליחידים אלא היא מקבלת את דרכו הייחודית של היחיד.
מנהיגות נשית, הינה בסיס. היא קרקע לצמיחה - צמיחת היחיד מתוך
אהבה.
